אליהו נ' גרר שי כהן בע"מ

פסק דין

1. התובע, נהג משאית גרר, הגיש נגד הנתבעת, חברת גרירה תביעה לקבלת זכויות סוציאליות בסך של 136,681 ₪ בגין תקופת עבודתו מ-1.12.06 ועד 30.11.10.

התביעה הוגשה בגין הרכיבים הבאים:

פדיון חופשה שנתית בסך של 11,058 ₪

דמי הבראה בסך של3,097 ₪

דמי חגים בסך של 11,640 ₪

הפרשות לפנסיה בסך של 56,465 ₪

זיכוי ממס בגין ההפרשות החסרות19,762 ₪

קרן השתלמות בסך של 11,721 ₪

פיצויי פיטורין בסך של 15,000 ₪

ניכויים שלא כדין בסך של7,938 ₪

סך כל התביעה 136,681 ₪

2.התובע מבסס את תביעתו בעיקר על צו ההרחבה בענף ההובלה 2001. הנתבעת טוענת שצו ההרחבה לא חל עליה מאחר שאינה שייכת לענף ההובלה אלא היא חברת גרירה בלבד.

3.התובע טוען כי על הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף ההובלה שבין התאחדות בעלי מפעלי ההובלה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל שמספרו 7058/96 וההסכמים הבאים מכוחו, לטענתו סוכם בינו לבין הנתבעת כי יקבל שכר של 7,000 ₪ נטו מדי חודש ולפי סכום זה הוא דורש את זכויותיו מכח צו ההרחבה. התובע תובע פדיון חופשה של 38 ימים, 24 ימי הבראה, 40 ימי חג. בנוסף טוען התובע כי בשל אי הפרשות לקרן הפנסיה במועדן היה זכאי לזיכוי ממס בסך של 35%,מאחר שהנתבעת לא פעלה בהתאם להסכם החל בעניינו, דורש התובע פיצוי. בנוסף טוען התובע כי הוא זכאי לפיצויי הלנת שכר כי לטענתו מדי חודש השכר שולם באיחור וכן הלנת פיצויי פיטורים מאחר שפיצויי הפיטורים החלקיים שולמו לו באיחור.

4.הנתבעת טוענת כי הוראות ההסכם הקיבוצי בענף ההובלה אינם חלים עליה. לטענתה ענף ההובלה חל על הובלת מטענים ונועד לשפר את התנאים של העובדים העוסקים בהובלת מטענים בנמלי אויר וים ואליהם, מאחר שהנתבעת עוסקת בגרירה וחילוץ כלי רכב ההסכם לא חל עליה. לטענתה התובע פוטר בשל החשד כי החל לגנוב סולר מרכב המשא בו נהג ושולמו לו כל זכויותיו.

5.בפנינו העידו התובע ומנהל הנתבעת, מר שי כהן.

6.צו ההרחבה בענף ההובלה קובע ברישא כי:

"... ההוראות האמורות יחולו על כל המעבידים בעלי מפעלי הובלה ועובדיהם שתפקידם הקבוע הוא נהיגת רכב משא להובלת מטענים... ".

משכך, צריכים להתקיים שני תנאים לצורך החלת צו ההרחבה בענף ההובלה - האחד, שהמעסיק הוא "מפעל הובלה" והשני, "שתפקידו הקבוע של העובד הוא נהיגת רכב משא להובלת מטענים". מכאן, שלא די בכך שהעובד מועסק כנהג, אלא גם המעסיק צריך להיות "בעל מפעל הובלה".

השאלה האם המעסיק, הינו "מפעל הובלה", תוכרע על יסוד מבחן עיקר העיסוק והפעילות העיקרית של המעסיק (ר' דב"ע נג/3-125 אלכס שרר – רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158; ע"ע 18/99 יפה אפרימי – לילה עבד לעיל, ניתן ביום 9.7.00).